בתרופות מרשם רבות, בעיקר משככי כאבים, קיימים חומרים שניתן להתמכר אליהם. בין התרופות הללו ניתן למנות פרקוסט, סרקוול, מתדון, ליתיום, ואבן, אוקסיקוד וכדומה. העובדה שהן ניתנות על ידי רופא לא אומרת שאפשר לצרוך כמויות גדולות מהן – ולכן בשימוש לא נכון יש אנשים שהגוף שלהם מתרגל לחומרים מסוימים שנמצאים בהן ומפתח בהם תלות.
השלב הבא של התמכרות לתרופות מרשם הוא צריכת התרופות הללו למטרות אחרות מאלה שהן נועדו להן. כלומר, תחילה נוטלים אותן כדי להתמודד עם הכאבים או הבעיות האחרות שעבורן הרופא רשם אותן, ומהר מאוד מתחילים לקחת אותן פשוט כדי לברוח ממצבים בעייתיים בחיים. אלא שהבריחה היא זמנית, והשימוש בתרופה רק מדחיק בעיות לזמן מה במקום לפתור אותן. וכך, כאשר השפעת התרופה חולפת, המכור פשוט יקח עוד ממנה, וחוזר חלילה.
הבעיה שבשימוש מוגזם ולא בטוח, תרופות מרשם עלולות לסכן את הבריאות יותר מאשר להועיל לה; וכמו עם התמכרויות לחומרים אחרים, כאשר האדם מנסה להפסיק ליטול את התרופות הללו, הוא סובל מתסמיני גמילה קשים.
תהליך גמילה מתרופות מרשם הוא לא פשוט ולא נעים. כדי לעבור אותו בהצלחה יש להיעזר באנשי מקצוע מיומנים ומנוסים. עם זאת, שיטות הטיפול בהתמכרויות שבהן נעשה שימוש ב"אי-זון" מאפשרות לכל מטופל להיגמל, להתנקות ולחזור לחיי שגרה נורמטיביים.